לכולנו יש סודות אפלים: יש כאלה שמסתירים בת סודית איתה כבשו 9 ממלכות. אצל אחרים זה פרק שהוקלט אי שם בתחילת 2018 בניסיון הראשון לדבר על היקום הקולנועי של מארוול ועוסק בסרט הגרוע ביותר של היקום: "תור: העולם האפל". סרט שהוא גרוע נקודה בלי קשר לשאר הסרטים. באותו שלב, אנחנו חשבנו לדבר על סרטים על פי הדירוג שלהם בעינינו: מהרע למדהים. אבל השילוב בין סרט שאין הרבה מה לומר עליו לבין העדר הרקע והמחשבות שלנו על הסרטים שקדמו לו (שטרם דיברנו עליהם) הוביל אותנו לשנות גישה ולהתחיל את ההקלטות לפי הסדר הכרונולוגי. אחרי שבעה סרטים הגיעו תורו של "תור: העולם האפל" ואנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים: מצד אחד לא יכולנו להביא את עצמנו לדבר עליו שוב ומצד שני לא יכולנו להעלות אותו כמו שהוא בתוך הרצף שנוצר. ולכן כמו אודין, פשוט התעלמנו מהעבר שלנו. אבל גם אותנו העבר רודף, ורגע לפני שאנחנו מגיעים לסרט האחרון שזמין נכון לעכשיו בצפייה ביתית – "הפנתר השחור" – החלטנו לשחרר את הפרק כפרק בונוס. אל דאגה, שבוע הבא אנחנו חוזרים לסקירה רגילה ואחריו עוד קצת בונוסים, ואז עם "הנוקמים:מלחמת האינסוף" צפוי משהו שונה לגמרי. הישארו אתנו לשמוע מה צפוי.

השבוע אנחנו עם סרט הסולו השלישי של תור, אלא שמבחינתנו רק השני. אבל היה שווה לעבור דרך התהום של "תור: הסרט עליו אסור לדבר" כדי להגיע לסרט הזה. קומדיה סמי אבסורדית של טאיקה ואיטיטי שלוקחת את הדמות של תור למקום אחר לחלוטין ושסגנונית טרם נראה כמותו ביקום הקולנועי של מארוול. סרט שיש בו יותר מההומור שלו אבל ההומור שלו גם מגביל את היכולת שלו להגיד משהו. אך עדיין הוא אחד הכיפים שמארוול הוציאו. על כך יש להוסיף את השינוי בדמות של תור והאופן בו כריס המסוורת' מצליח לקחת אותו למקום אחר שהוא ימשיך וייפתח ייקח הלאה ב"נוקמים:מלחמת האינסוף". כרגיל לצידו טום הידלסטון כלוקי ואליהם מצטרפים מארק רופאלו כענק הירוק וגם קצת ברוס באנר, קייט בלאנשט כהלה/אלת המוות אחות הסודית של תור ולוקי, טסה תומפסון, ג'ף גולדבלום בתפקיד ג'ף גולדבלום פחות או יותר, קארל אורבן, אידריס אלבה, ואיטיטי עצמו, והופעות אורח של אנתוני הופקינס ו-בנדיקט קמברבאץ'.

היקום הקולנועי של מארוול הוא באמת דבר אדיר, עובדה, דמות מינורית, שהשתתפה בקרב אחד ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" זוכה לסרט משלה. מי היה מאמין! כמובן שספיידרמן הוא לא עוד דמות שולית (שוב מתנצלים בפני מעריצי הוקאיי) בעולם של מארוול. הוא אולי הדמות האהובה ביותר של מארוול, שרק בשנות האלפיים הופיע בחמישה סרטים משלו בשתי טרילוגיות נפרדות. הכוח האמיתי של מארוול הוא לגרום לסוני, בעלי הזכויות הקולנועיות עליו להחזיר אותו למארוול. הכסף הולך לסוני אבל היכולת להשתמש בו לסרטים אחרים (והתהילה) לקווין פייגי' ושות'. הגאוניות של מארוול בא לידי ביטוי כבר בחירה של השחקן: בניגוד לספיידרמנים האחרים (טובי מגוויר ו-אנדרו גארפילד) טום הולנד יותר קרוב בגיל ובמראה לנער תיכון שהוא אמור לגלם – וזה מעניק לסרט את האותנטיות הנדרשת כדי להיות סרט תיכונים (שבמקרה לגיבור שלו יש כוחות על). בנוסף חוסכים מאיתנו את סיפור המקור ואת הדוד בן (אבל כן את מריסה טומיי כדודה מיי). אין ספק שבמארוול יודעים מה הם עושים. התוצאה לא מושלמת, אבל היא סרט תיכונים כמו שהיא סרט גיבור על. מולו שמו נבל לא מפוקס (מייקל קיטון בתוצגת משחק נפלאה) ואת טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) כמנטור שלו להתמודדות עם כוחות על. לא המנטור שמגיע לו, אבל כן זה שהוא יכול לקבל עכשיו.

השבוע אנחנו חוזרים לחלל לפגוש את החבורה המעט לא קשורה (גם ליקום וגם אחד לשני) "שומרי הגלקסיה". בניסיון לשמור על הקסם והייחוד של הסרט הראשון משהו נאבד בסיבוב השני. לא תורם לכך תסריט מעט עצל שמוצא פתרונות קלים מדי כדי לקדם את הסרט. אחרי שסיימו משימה מוצלחת, החבורה בורחת ממעסיקיהם – הריבונות – בגלל שרוקט גנב את מה שהם היו אמורים לשמור עליו. אבל הכול משמיים, ומי שמחלץ אותם מצרה זה אבא של פיטר, איגו אותו הוא לא פגש מעולם. אלא שהריבונות לא מרפים והם שולחים את יונדו ואנשיו בעקבות השומרים. אבל משפחה מעל הכל. השאלה היא מהי משפחה. אל כריס פראט, זואי סלנדה, דייב בטיסטה, בראדלי קופר ו-וין דיזל מצטרפת פום קלמנטיף. קארן גילאן ומייקל רוקר מהסרט הקודם מקבלים תפקיד משמעותי יותר. קורט ראסל מגלם את אביו של פיטר וסילבסטר סטאלון מגלם את המנטור של יונדו.

אחרי שכל הגיבורים הגדולים נלחמו זה בזה, אנחנו עם מעקף קטן כדי להכיר דמות חדשה (וגם אבן אינסוף חדשה): ד"ר סטיבן סטריינג'. כן, זה שם אמיתי. הוא כמו טוני סטארק רק פחות עשיר ויותר יהיר. פציעה קטלנית לוקחת אותו למסע למזרח הרחוק ומשם למקומות שהוא לא הכיר ביקום ולחשוף יכולות שהוא לא ידע שקיימים. אם בסרטים של "ת'ור" ו"שומרי הגלקסיה" נחשפנו קצת לצד הקוסמי של היקום הקולנועי של מארוול, "דר סטריינג'" מראה שיש הרבה יותר מכך. בנדיקט קמברבץ' ממשיך ללכת בדרכו של רוברט דאוני ג'וניור והפעם ביקום הקולנועי של מארוול. ובניכוי המבטא האמריקאי הלא ברור הוא נותן הופעה מצוינת. טילדה סווינטון היא כנראה האדם היחיד שיכול להתגבר על השערורייה הגזעית הקשורה בגילום דמות שבמקור היא אסייאתית. מאדס מיקלסן נכנס לנעלי נבל גנרי מספר 34 ועושה את המיטב – אבל זה באמת לא זה. עוד משתתפים צ'יווטל אגיופור, בנדיקט וונג, רייצ'ל מקאדמס ומייקל שטולברג.

השבוע אנחנו ממשיכים לדבר על "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" כולל הצגת שני גיבורי על חדשים: ספיידרמן והפנתר השחור, וכמו שיהודה ברקן היה אומר: אנחנו עוד נחזור אליהם. אנחנו מתחילים הכי חזק שאנחנו יכולים, הקרב בשדה התעופה ואז מגבירים.

לא עבר סרט אחד והנה שוב רוב הנוקמים נפגשים להם. נכון, זה סרט של קפטן אמריקה, אבל כשאיירון-מן מעורב זה תמיד יותר מזה. הקפ וטוני נאבקים ראש בראש כשמצד אחד סטיב לא מוכן לנטוש את באקי בלי תלות בתוצאות ומנגד טוני רק מחפש מוצא מעסקי הגבורה. סאם, קלינט, וונדה ו-סקוט לאנג עוזרים לקפ ו-באקי. אל טוני מצטרפים רודי, ויז'ן, האלמנה השחורה ושני מצטרפים חדשים: ספיידרמן (טום הולנד) ו-הפנתר השחור (צ'דוויק בוזמן). ברקע מזימה של הנבל זימו (דניאל ברוהל) להפריד בין הנוקמים. אבל זהו סרט של הקפטן שכן הוא בקונפליקט גדול יותר והוא גם ממשיך את הקו התמאטי שלו מהסרטים הקודמים בנוגע לשאלה של מהי המחויבות של האדם – בין אם זה עם כוחות על או רגיל – למדינה שלו. מאחר וזהו סרט עמוס החלטנו לחלק את הדיון בו לשני פרקים. הפרק השני יעלה שבוע הבא.

אנחנו שוב יוצאים מקו העלילה הראשי של הנוקמים המוכרים ויוצאים לסיפור צד שהיה יכול להתקיים גם בלי קשר ליקום הקולנועי של מארוול כסרט שודים קומי. החיבור הכי חזק לסרטים האחרים הוא בכך שהגיבור של הסרט, מין גיבור רובינהודי מעריץ את קפטן אמריקה ושאר הנוקמים. פול ראד בתקפיד הראשי בדמות הכי תמימה ונלהבת שראינו עד כה. הוא אוסף סביבו חבורה של פושעים דרג ג' כולל העוזר הקומי בגילומו של מייקל פנייה כדי לעזור להאנק פים (מייקל דאגלס) וביתו (אוונג'לין לילי) למנוע מבן חסותו לשעבר להפוך לנשק את התגלית שלו: היכולת להתכווץ ולגדול בלחיצת כפתור. אנחנו עוד לא סגורים איך זה קשור לשליטה על נמלים. אם אתם יודעים, תכתבו לנו.

אחרי שיצאנו מכדור הארץ ופגשנו דמויות חדשות אנחנו חוזרים לכדור הארץ לפגוש את החבורה המרכזית: הנוקמים. הסרט הזה יותר מכל הסרטים שקדמו לו מעיד על המורכבות של הפרוייקט הזה: הוא סרט המשך כמעט ישיר של שלושה סרטים שונים לפחות: "חייל החורף", "הנוקמים" ו-"איירון מן 3". הפעם החבורה מתמודדת עם האויב המעניין ביותר שנתקלו בו עד כה ולא רק כי הם אלו שיצרו אותו – אולטרון. ג'יימס ספיידר בהופעה מטרידה ומצחיקה בו זמנית כאולטרון. אליו מצטרפים אליזבת אולסן ו-אהרון טיילור-ג'ונסון כתאומים בעלי כוחות על הודות לאבן שהייתה בשרביט של לוקי. אנדי סירקיס מופיע בלי אפקטים מיוחדים ונהנה מכל רגע וכמובן כל החבורה הרגילה כולל ג'וס ווידון שמביים בפעם השנייה. למרות שיש בו עומק וחוכמה יותר מרוב סרטי היקום הוא ספג ביקורות שליליות (יחסית). נכון שיש מספר בעיות תסריטאיות ועודף ציפיות – אך עדיין, הוא סרט מד"ב עם כמה נקודות למחשבה.

לוזרים, אבל אופטימיים