בפרק הקודם חילקנו פרסים וסיכמנו את הדמויות הפעם אנחנו הולכים מכיוון אחר ומנסים להבין מה הופך את הסרטים לכל כך מוצלחים. מה במבנה של מארוול שהופך (כמעט) כל סרט לטוב מאד אם לא מצוין? תחילה אנחנו מפרקים לגורמים את המבנה של הסרטים ואיך שהם מספרים סיפור ואחרי זה נאחנו משווים אותם לשלושה ענקים אחר בתחום הקומיקס: סרטי מארוול שלא מהיקום ("אקס מן" ו-"ספיידרמן" בעיקר), סדרות הטלויזיה של מארוול בנטפליקס ("ג'סיקה ג'ונס", דרדוויל" וכו') ולבסוף הבן דוד מעבר לכביש די.סי (ד"ש לנולאן). עם הסיכום הזה אנחנו מסיימים עונה ראשונה. עונה השנייה ממש מעבר לפינה שבוע הבא. היא עדיין תהיה על סרט ביקום הקולנועי של מארוול "הנוקמים: מלחמת האינסוף" אבל היא כמו כל שאר הפודקאסט שלנו מעתה ואיך תתמקד בנבלים שיש לסרטים להציע. תישארו איתנו!

זהו. אחרי 18 סרטים הגענו לשלב הסיכומים. יותר מ-20 שעות של דיבור וניתוח של סרטי היקום הקולנועי של מארוול השאירו אצלנו תובנות רבות. אז התחלנו עם חלוקת פרסים: הנבל המוצלח, הסיידקיק המצחיק ביותר, ההוק איי הטוב ביותר ועוד. ובפרק הבא ננסה להבין את סוד הקסם של סרטי מארוול על ידי התבוננות בסרטי וסדרות קומיקס אחרות שפחות הצליחו.

לאיינשטיין יש אמירה ידועה: "רק שני דברים הם אינסופיים, היקום והסרטים של מארוול, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון". אז אנחנו לא באמת בסוף של סרטי היקום, אבל אנחנו כן נמצאים במצב בו נכון להיום אין אפשרות לצפייה ביתית בסרטים נוספים. כך שהפרק הזה הוא הפרק האחרון במתכונת הנוכחית – ואין ספק שהוא אחד הסרטים המיוחדים של היקום. סרט שנותן קול ומקום לאנשים שבדרך כלל קיבלו תפקיד משני ביקום הקולנועי של מארוול (והוליווד). "הפנתר השחור" של ריאן קוגלר (שעוד היה בבית ספר לקולנוע כש"איירון מן" יצא) הוא הסרט הכי טעון פוליטית שכן הוא מוותר על מטאפורות ומדבר על בעיות בעולם האמיתי. נכון, הדרך שלו לפתרון עובר דרך אומה בדיונית עם כוחות לא מהעולם הזה אבל זה מספיק לעורר שאלות והתלהבות מקהל אפרו-אמריקאי כפי שמעט סרטים עשו לפני כן. בטח לא שובר קופות הוליוודי. וכל זה עם האקשן של מארוול ותלבושות, מוזיקה ועיצוב המושפעים מהאפרו-פיוצ'ריזם. טצ'אלה (צ'דוויק בוזמן) מקבל את המלכות לאחר מותו הטראגי של אביו ב"מלחמת האזרחים" אבל נאלץ להתמודד עם המורשת של אביו ושל ווקאנדה שבחרה לא לשתף את העולם ביכולות שלה. וכשמתמודד לגיטימי לכס המלוכה – אריק קילמונגר (מייקל בי ג'ורדן) – מערער את היסודות עליהם המדינה הבדלנית ביססה את עצמה, טצ'אלה נאלץ להוביל את השינוי בדרך שלו. למזלו הוא לא לבד ולצידו חבורת נשים מרשימה: אחותו שורי שהיא גם המוח מאחורי הטכנולוגיה של ווקאנדה (לטישה רייט), נאקיה, האקסית שלו שהיא גם מרגלת שרוצה לראות את ווקנדה עוזרת לעולם (לופיטה ניונגו) ואוקויה, ראש המשמר המלכותי של המלך (דנאי גורירה). ומה הלאה? בשבועות הקרובים נעלה מספר פרקי בונוס שיסכמו את כל מה שדיברנו עליו עד כה. הפרק הבא יעלה עוד שבועיים ובו גם נעדכן כמה פרקים יהיו. אם יש לכם שאלות, דברים שאתם חושבים ששכחנו על הסרטים זה הזמן לשתף אותנו! לאחר מכן נעבור לדבר על "הנוקמים: מלחמת האינסוף" אבל בפורמט חדש עם שם חדש (על הפיד הזה): "נבלים זה אנחנו". בפודקאסט הזה נדבר על סרטים (אבל לא רק מארוול או קומיקס) דרך הנבלים שלהם. הישארו עמנו!

לכולנו יש סודות אפלים: יש כאלה שמסתירים בת סודית איתה כבשו 9 ממלכות. אצל אחרים זה פרק שהוקלט אי שם בתחילת 2018 בניסיון הראשון לדבר על היקום הקולנועי של מארוול ועוסק בסרט הגרוע ביותר של היקום: "תור: העולם האפל". סרט שהוא גרוע נקודה בלי קשר לשאר הסרטים. באותו שלב, אנחנו חשבנו לדבר על סרטים על פי הדירוג שלהם בעינינו: מהרע למדהים. אבל השילוב בין סרט שאין הרבה מה לומר עליו לבין העדר הרקע והמחשבות שלנו על הסרטים שקדמו לו (שטרם דיברנו עליהם) הוביל אותנו לשנות גישה ולהתחיל את ההקלטות לפי הסדר הכרונולוגי. אחרי שבעה סרטים הגיעו תורו של "תור: העולם האפל" ואנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים: מצד אחד לא יכולנו להביא את עצמנו לדבר עליו שוב ומצד שני לא יכולנו להעלות אותו כמו שהוא בתוך הרצף שנוצר. ולכן כמו אודין, פשוט התעלמנו מהעבר שלנו. אבל גם אותנו העבר רודף, ורגע לפני שאנחנו מגיעים לסרט האחרון שזמין נכון לעכשיו בצפייה ביתית – "הפנתר השחור" – החלטנו לשחרר את הפרק כפרק בונוס. אל דאגה, שבוע הבא אנחנו חוזרים לסקירה רגילה ואחריו עוד קצת בונוסים, ואז עם "הנוקמים:מלחמת האינסוף" צפוי משהו שונה לגמרי. הישארו אתנו לשמוע מה צפוי.

השבוע אנחנו עם סרט הסולו השלישי של תור, אלא שמבחינתנו רק השני. אבל היה שווה לעבור דרך התהום של "תור: הסרט עליו אסור לדבר" כדי להגיע לסרט הזה. קומדיה סמי אבסורדית של טאיקה ואיטיטי שלוקחת את הדמות של תור למקום אחר לחלוטין ושסגנונית טרם נראה כמותו ביקום הקולנועי של מארוול. סרט שיש בו יותר מההומור שלו אבל ההומור שלו גם מגביל את היכולת שלו להגיד משהו. אך עדיין הוא אחד הכיפים שמארוול הוציאו. על כך יש להוסיף את השינוי בדמות של תור והאופן בו כריס המסוורת' מצליח לקחת אותו למקום אחר שהוא ימשיך וייפתח ייקח הלאה ב"נוקמים:מלחמת האינסוף". כרגיל לצידו טום הידלסטון כלוקי ואליהם מצטרפים מארק רופאלו כענק הירוק וגם קצת ברוס באנר, קייט בלאנשט כהלה/אלת המוות אחות הסודית של תור ולוקי, טסה תומפסון, ג'ף גולדבלום בתפקיד ג'ף גולדבלום פחות או יותר, קארל אורבן, אידריס אלבה, ואיטיטי עצמו, והופעות אורח של אנתוני הופקינס ו-בנדיקט קמברבאץ'.

היקום הקולנועי של מארוול הוא באמת דבר אדיר, עובדה, דמות מינורית, שהשתתפה בקרב אחד ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" זוכה לסרט משלה. מי היה מאמין! כמובן שספיידרמן הוא לא עוד דמות שולית (שוב מתנצלים בפני מעריצי הוקאיי) בעולם של מארוול. הוא אולי הדמות האהובה ביותר של מארוול, שרק בשנות האלפיים הופיע בחמישה סרטים משלו בשתי טרילוגיות נפרדות. הכוח האמיתי של מארוול הוא לגרום לסוני, בעלי הזכויות הקולנועיות עליו להחזיר אותו למארוול. הכסף הולך לסוני אבל היכולת להשתמש בו לסרטים אחרים (והתהילה) לקווין פייגי' ושות'. הגאוניות של מארוול בא לידי ביטוי כבר בחירה של השחקן: בניגוד לספיידרמנים האחרים (טובי מגוויר ו-אנדרו גארפילד) טום הולנד יותר קרוב בגיל ובמראה לנער תיכון שהוא אמור לגלם – וזה מעניק לסרט את האותנטיות הנדרשת כדי להיות סרט תיכונים (שבמקרה לגיבור שלו יש כוחות על). בנוסף חוסכים מאיתנו את סיפור המקור ואת הדוד בן (אבל כן את מריסה טומיי כדודה מיי). אין ספק שבמארוול יודעים מה הם עושים. התוצאה לא מושלמת, אבל היא סרט תיכונים כמו שהיא סרט גיבור על. מולו שמו נבל לא מפוקס (מייקל קיטון בתוצגת משחק נפלאה) ואת טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) כמנטור שלו להתמודדות עם כוחות על. לא המנטור שמגיע לו, אבל כן זה שהוא יכול לקבל עכשיו.

השבוע אנחנו חוזרים לחלל לפגוש את החבורה המעט לא קשורה (גם ליקום וגם אחד לשני) "שומרי הגלקסיה". בניסיון לשמור על הקסם והייחוד של הסרט הראשון משהו נאבד בסיבוב השני. לא תורם לכך תסריט מעט עצל שמוצא פתרונות קלים מדי כדי לקדם את הסרט. אחרי שסיימו משימה מוצלחת, החבורה בורחת ממעסיקיהם – הריבונות – בגלל שרוקט גנב את מה שהם היו אמורים לשמור עליו. אבל הכול משמיים, ומי שמחלץ אותם מצרה זה אבא של פיטר, איגו אותו הוא לא פגש מעולם. אלא שהריבונות לא מרפים והם שולחים את יונדו ואנשיו בעקבות השומרים. אבל משפחה מעל הכל. השאלה היא מהי משפחה. אל כריס פראט, זואי סלנדה, דייב בטיסטה, בראדלי קופר ו-וין דיזל מצטרפת פום קלמנטיף. קארן גילאן ומייקל רוקר מהסרט הקודם מקבלים תפקיד משמעותי יותר. קורט ראסל מגלם את אביו של פיטר וסילבסטר סטאלון מגלם את המנטור של יונדו.